בית חולים וטרינרי בית החולים הוטרינרי - כותרת עליונה
   פתוח 24 שעות ביממההתקשרו עכשיו 03-6495050
 
 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


        עירוי דם בין מינים

סיגנלמנט והיסטוריה
מיצי, חתול זכר, מגזע מקומי, בן כחודש, נמצא באזור הכפר הירוק כשהוא חלש ואפאטי והובא לבדיקה בבית החולים הווטרינרי.

בדיקה פיזיקלית
בהגעה לבית החולים נראה היה כי החתול נמצא בשוק. טמפרטורת הגוף שנמדדה הייתה נמוכה ומתחת לטווח המדידה של המדחום (מתחת ל32 מעלות), הדופק עמד על 100/דקה וקצב הנשימה היה 12/דקה. משקלו של החתול היה כחצי ק"ג.
החתול היה מיובש בדרגת התייבשות של 10-12% , קכקטי (BCS 2/5), עם ריריות חיוורות עד לבנות. העפעפיים של עין ימין היו דבוקים עם גלדים והפרשות מוגלתיות. בדיקת חלל הפה הראתה כיב קטן בלשון בצד ימין, ובנוסף, נראתה כמות רבה של פרעושים.

בדיקות דם בהגעה
מאחר והיה מדובר בחתול רחוב, בוצעו בדיקות דם הכרחיות בלבד עקב שיקולי עלות, שכללו PCV/TS, משטח דם וגלוקוז.
מדדי PCV/TS היו 13/8.5 בהתאמה, ומשטח הדם הראה שורה לבנה עם נויטרופילים בוגרים ללא טוקסיות משמעותית ומונוציטים רגועים. השורה האדומה הראתה אנמיה חמורה, עם היפוכרומיה משמעותית, אנאיזוציטוזיס ברמה בינונית ופוליכרומזיה קלה. ערך גלוקוז היה 200 מ"ג/ד"ל.

טיפול ואשפוז
החתול חובר לעירוי ורידי של תמיסת הרטמן בקצב של 5 מ"ל/ק"ג/שעה (לאחר בולוס נוזלים של כ-25 מ"ל/ק"ג), טופל בספריי פרונטליין כנגד הפרעושים הרבים שנמצאו עליו, והושאר לאשפוז והמשך טיפול.
לאחר כשמונה שעות, נראתה ירידה במדדי 8/6 – PCV/TS. בשלב זה החתול לא היה אמבולטורי, נראה חלש ביותר, טכיפנאי ועדיין לא הגיע להידרציה תקינה. נראה היה כי רמות ההמטוקריט בבדיקות מעקב תמשכנה לרדת בהתאם, וכי הטיפול המיטבי לו הוא זקוק הוא מנת רכז תאי דם אדומים.
מאחר והחתול היה חתול רחוב, ללא אפשרות לתקציב לקניית מוצרי דם, הוחלט לתת לחתול מנת רכז תאי דם אדומים של כלב במינון של 10 מ"ל/ק"ג IV – (סך הכל קיבל 5 מ"ל על פני משך זמן של כשעה), חלק ממנה שניתנה יום קודם לכן לכלבה אחרת שלא נזקקה לכל המנה.
מכיוון שלא ניתן היה לשלול מעורבות של מיקופלסמה המופליס באנמיה החמורה, בנוסף לרכז התאים, טופל החתול גם בדוקסילין לפי מינון של 10 מ"ג/ק"ג PO SID. כמו-כן, טופל החתול בזריקות חד פעמיות של ברזל לפי 10 מ”ג/ק”ג IM, ויטמין B12 לפי 200 מק"ג SC וזריקת מולטי ויטמין דופפרל SC 0.2ml.
מדדי PCV/TS שנלקחו לאחר מתן רכז התאים הראו עליה משמעותית, ועמדו על 21/6 בהתאמה. כארבע שעות לאחר קבלת רכז התאים, ושתים עשרה שעות לאחר ההגעה, הצליח החתול לשמור על חום גוף של 37.6°C ללא חימום ונראה אוכל בעצמו, כשהערכת התייבשות בשלב זה הייתה כ-6%. בדיקת דם חוזרת שנלקחה לאחר 24 שעות נוספות הראתה מדדי PCV/TS של 23/6.8.

החתול השתפר באופן יפה, ולאחר יומיים נוספים של טיפול תומך באשפוז, ורק לאחר שהחתול החל לאכול ולשתות באופן עצמאי, נותק החתול מהנוזלים. החתול נשאר לאשפוז למשך 12 ימים נוספים. במהלך האשפוז נראתה עלייה יפה במשקלו של החתול, ומדדי ה-PCV/TS המשיכו לעלות בהדרגה בימים העוקבים, כשמדד אחרון של PCV/TS נלקח שמונה ימים לאחר ההגעה ועמד על 28/6.2 בהתאמה. בכל אותן בדיקות הדם היומיות שנערכו לחתול, לא נראתה המוליזה או צהבת. לאחר מעקב וטיפול של כשבועיים בבית החולים אומץ החתול, ובמעקב של מספר חודשים לאחר מכן לא נראו כל השפעות שליליות על בריאותו.

דיון
שימוש בדם או מרכיביו בין מינים שונים ברפואה וטרינרית הוא פרוצדורה נפוצה הרבה יותר מאשר אנו חושבים. לדוגמה, מתן אלבומין הומני או אוקסיגלובין (המוגלובין ממקור בקר) הינן פרוצדורות נפוצות יחסית הנעשות כיום במרבית בתי החולים הווטרינרים בארץ ובעולם (2,1). בעבר נוסו התרמות דם מבעלי חיים גם אל בני אדם כאשר חלקן הוביל לתגובות לא רצויות ולמוות אך חלקן עברו בהצלחה (3). כמו כן, גם היום מבוצעים ניסויים שונים בניסיון להתאים דם בעלי חיים עבור בני אדם (3).

במקרה זה לא בוצעה בדיקת התאמת דם - cross match לפני מתן רכז התאים, וזאת משתי סיבות עיקריות. האחת, היא אופיו של החתול – החתול היה מעט אגרסיבי למרות חולשתו הקשה, דבר שלא אפשר להוציא כמות דם מספקת עבור בדיקה זו, והסיבה העיקרית הייתה, שלפי הדיווחים בספרות, ידוע כי אין צורך בבדיקה שכזו מאחר ובחתולים לא קיימים נוגדנים טבעיים כנגד אנטיגנים הקיימים על כדוריות דם הכלב, וכי כל החתולים, שקיבלו עירוי דומה, שרדו ללא תגובות משמעותיות (1).

בניגוד לכלבים, מתן דם ומרכיביו בחתולים הוא בעייתי בשל קיום נוגדנים טבעיים כנגד סוגי הדם השונים הקיימים בחתולים. גם מתן דם "מתאים" לאחר ביצוע סיווג בחתולים אינו שולל אפשרות של תגובה, בין היתר, בשל אנטיגנים אשר לא נבדקים כיום בשגרה, כדוגמת אנטיגן Mik. זו אחת הסיבות שבדיקת cross match, בנוסף לסיווג דם, חשובה בחתולים (4).

כאמור, במידע שנאסף עד היום אודות עשרות חתולים, לא נמצאה עדות לקיום נוגדנים טבעיים כנגד תאי הדם הכלביים (1,5). בדיקות שבוצעו טרם מתן דם לא הדגימו המוליזה ו/או אגלוטינציה במרבית המקרים. בחלק קטן מן המקרים נראתה תגובת אגלוטינציה בבדיקת minor cross match, ולכן במקרים אלו מתן רכז תאים עדיף על מתן דם מלא. זו גם הסיבה, שבמקרה זה, העדפנו מתן רכז תאים על מתן דם מלא. כמו כן, לא נראו תופעות לוואי מיידיות לאחר מתן ראשוני יחיד של דם כלב בחתולים ומרבית הדיווחים העידו על שיפור קליני במצב החתול מקבל העירוי (1).

בנוסף, צריך לזכור כי בעת מתן דם כלב לחתול קיים הסיכון של העברת גורמי מחלה. מצד אחד, במתן מוצרי דם של כלב לחתול אין סכנה של הידבקות בגורמי מחלה הפוגעים בחתולים בלבד כדוגמת  FIV, FeLV ועוד. מצד שני, צריך להיות מודעים לכך כי במידה ופרוצדורה זו תבוצע פעמים רבות, יגדיל הדבר משמעותית את הסיכוי שפתוגן יבצע "קפיצה" בין מינים, וגורמי מחלה שעד כה היו מוכרים בכלבים בלבד, עלולים יהיו לפגוע גם בחתולים. נושא זה רלוונטי במיוחד בנוגע ל-single-stranded RNA viruses, הידועים בקצב המוטציות הגדול שלהם, ולכן עלול להגביר את הסיכון להתאמה למאכסן החדש (6). חשוב לציין כי נקודה בעייתית זו עדיין לא הועלתה בהקשר של מתן דם בין מינים אך לא ניתן להתעלם ממנה. 

היתרונות העיקריים בפרוצדורה זו הם:
  • אספקת דם מהירה וקלה יחסית עבור חתולים אשר לבעליהם אין תקציב לקניית דם מתאים, וכן במקרים בהם לבעלים או למרפאה זמינות רבה יותר לדם כלב (לדוגמה, כלב תורם זמין).
  • אין צורך בסיווג דם אשר אינו זמין במרבית המרפאות הווטרינריות.
  • אספקת דם עבור חתולים מסוגי דם נדירים יחסית, כדוגמת AB, אשר קשה לעיתים  להשגה בישראל.
  • קיים יתרון תיאורטי במתן דם כלב לחתולים עם IMHA סוער, מאחר וייתכן שהסיכוי להרס מיידי של כדוריות הדם האדומות יהיה נמוך יותר במקרה זה אם יינתן דם חתול. חשוב להדגיש, כי אין דיווחים בספרות למתן דם בשל אטיולוגיה זו (IMHA), ולכן לא ניתן עדיין לדעת האם מתן עירוי בנסיבות אלו לא יגרום לתופעות לא רצויות, ויעבור בהצלחה.
חשוב לציין, כי לאחר מתן העירוי, ייצור נוגדנים כנגד כדוריות הדם האדומות של הכלב נעשה במהירות תוך מספר ימים (ככל הנראה ארבעה עד שבעה ימים), ואלו הם הנוגדנים שייגרמו להרס כדוריות הדם שנתרמו ולתגובה המוליטית מאוחרת. זו הסיבה שאורך החיים הממוצע של כדורית הדם האדומה, הנתרמת מן הכלב לחתול, עומד על כארבעה ימים (לעומת כ-30 ימים כאשר מקור הדם הנתרם הוא מחתול אחר). מתן חוזר של דם כלב לחתול מעבר לטווח הימים שתואר עלול לגרום לתגובה אנפילקטית פטאלית (1,5).

סיכום
מאמר זה אינו ממליץ על ביצוע עירוי דם בין מיני ובפרט מכלב לחתול, בין היתר, בשל אורך החיים הקצר של כדוריות הדם המתקבלות אצל החתול. ההמלצה היא כמובן לבצע סיווג דם ולתת לבעל החיים את סוג הדם המתאים לו. עם זאת, במקרים בהם לא ניתן להשיג דם מסוג מסוים או תחליף מקובל (כגון אוקסיגלובין) - פרוצדורה זו עשויה להיות מצילת חיים.

נכתב ע"י ד”ר תומר ויינגרם, בית החולים הווטרינרי בכפר הירוק.

מקורות:
  1. Xenotransfusion with canine blood in the feline species: review of the literature. Bovens C. and Gruffydd-Jones T. Journal of Feline Medicine and Surgery 15(2) 62– 67 2012.
  2. Canine Blood Transfusion In A Cat With Erythroid Leukemia. Gowan R. Australian college of veterinary scientists science week. 2004.
  3. Xenotransfusions, past and present. Roux FA, Saï P, Deschamps JY. Xenotransplantation. May;14(3):208-16. 2007.
  4. A newly recognized blood group in domestic shorthair cats: The mik red cell antigen. weinstein n. m., blais m.c., harris k., oakley d. a., aronson l. r., giger u. j vet intern med;21:287–292 2007.
  5. Blood transfusion from dogs to cats. Immunological and clinical study  Lautie R., Coulon J., GeRal M. F., Cazieux A., Griess F., Revue Med vet.; 120: 311 - 323, 1969.
  6. Woolhouse M. E.J., Haydon D. T. and Antia R.: Emerging pathogens: the epidemiology and evolution of species jumps. Trends Ecol Evol. 20(5):238-44, 2005.
חזרה אל מאמרים עבור וטרינרים


 
 
לייבסיטי - בניית אתרים