בית חולים וטרינרי בית החולים הוטרינרי - כותרת עליונה
   פתוח 24 שעות ביממההתקשרו עכשיו 03-6495050
 
 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


        אבנים בדרכי השתן

אבנים בדרכי השתן הינן ממצא רפואי נפוץ יחסית הגורם או מחמיר מצב של דלקת בדרכי השתן בכלבים.
  ייצור אבן בדרכי השתן מתחיל בגרעין סביבו מתווספים שאר המרכיבים של האבן. הגרעין יכול להיות תאים שנשרו מדופן שלפוחית השתן או מינרלים ששקעו בשל שתן רווי במינרלים אלו (לדוגמא בשל מזון עתיר במינרלים שונים). במחלות בהן יש פגיעה בדופן השלפוחית או גופים זרים (כגון חוטים מניתוח שלפוחית קודם) גדל הסיכון כי ייווצרו אבנים בדרכי השתן.
בנקבות, מאחר וצינור השופכה רחב יחסית, קיים סיכוי שאבנים קטנות או גרעיני התגבשות אלו ישטפו ישירות החוצה בזמן מתן שתן. כמו כן, הסיכוי לחסימת שתן קטן יותר מאחר וצינור השופכה שלהן רחב, זאת בניגוד לזכרים בהם האבנים נתקעות בצינור השופכה ונוטות לגרום לחסימת שתן הדורשת טיפול חירומי.
   
סוגי אבנים (לפי נפיצותן בדרכי השתן)
 
  • סטרוויט – מכילים סודיום אמוניום פוספאט
  • קלציום אוקסלאט
  • אוראט
  • ציסטין
  • סיליקה
אבנים שהוצאו משלפוחית שתן
 
גורמים ליצירת אבנים בדרכי השתן
 
  • תהליכים זיהומים שונים בדרכי השתן (יכולים לעזור ביצירת גרעין התגבשות ראשוני)
  • פגמים גנטיים ומטאבולים שונים
  • פגמים אנטומים בדרכי השתן
מהם הסימנים שיגרמו מהמצאות אבן בדרכי השתן?
  לעיתים לא יהיו סימנים כלל, במקרים אחרים יראו:
  • שתן דמי
  • טפטוף שתן
  • כאב או קושי במתן שתן
  • מתן שתן בכמות קטנה ובתדירות גדולה
  • במקרים חמורים האבן תגרום לחסימה של השופכה (האורטרה) ולאי יכולת לתת שתן. מצב זה הינו מסכן חיים ומחייב את פתיחת החסימה בהקדם האפשרי. במקרים בהם האבן חוסמת את הצינור המנקז את הכליה (אורטר) לעיתים הכלב יראה סימני כאב אך לעיתים לא יראו סימנים כלל כל עוד הכליה השניה מתפקדת כראוי.
אבחון אבנים בדרכי השתן
 
  • מישוש – אבנים גדולות ניתנות למישוש ע"י הווטרינר במהלך בדיקה גופנית
  • צילומי רנטגן (יראו רק חלק מסוגי האבנים)
  • אולטראסאונד – הכלי היעיל בזיהוי אבנים בשלפוחית השתן או בכליות
  • ציסטוסקופיה – הכנסת מצלמה וסיב אופטי לדרכי השתן
לאחר הוצאת האבן מדרכי השתן היא נשלחת למעבדה בארה"ב שם ניתן לזהות בדיוק מהם מרכיבה.
   
טיפול באבנים בדרכי השתן
  טיפול באבנים בדרכי השתן כולל המסה באמצעות מזון רפואי מתאים, הוצאה לא כירורגית או הוצאתן באמצעות ניתוח. במקרים בהם יש חזרתיות של אבנים או כאשר הגורם להיווצרותן אינו ברור, ההמלצה היא לבצע אבחון מעמיק של הגורם להיווצרות האבנים. בבית החולים הווטרינרי בכפר הירוק אחראית על מקרים מורכבים אלו, דר' עינת יס, וטרינרית מומחית ברפואה פנימית.
   
  המסת האבנים:
  המסת האבנים תלוייה בסוגן (בעיקר אבני סטרווייט) והיא נעשית ע"י מזון רפואי מתאים ולעיתים תכשירים המשנים את חומציות השתן. כמו כן חשוב לטפל בדלקת השתן הקיימת במקביל, ע"י אנטיביוטיקה.
קיימת סכנה בניסיון המסת אבנים בכלבים זכרים. זאת מאחר ובזמן ההמסה האבנים יכולות לקטון לגודל המאפשר מעבר אל השופכה (אורתרה) ואז להיתקע בה ולגרום לחסימת שתן שהיא מצב חירום רפואי.
   
  הסרה לא כירורגית:
 
  • מילוי שלפוחית השתן ואז לחיצה עליה בניסיון לשטוף את האבנים החוצה (יעיל בעיקר בנקבות).
  • שבירת האבנים באמצעות גלי קול – עדיין לא קיים בישראל.
  הוצאה כירורגית:
  נעשה בעיקר לאבנים הנמצאות בשלפוחית השתן – בניתוח נפתחת דופן השלפוחית וכלל האבנים מוצאות ממנה. נעשה בעיקר בזכרים או באבנים אותן לא ניתן להמיס. הסרה גם מבוצעת במקרה של אבן החוסמת את ניקוז הכליה. 
   
סוגי האבנים בדרכי השתן
   
אבני סטרוויט Struvite
  אבני סטרוביט הן האבנים הנפוצות ביותר בדרכי השתן וכן מאפיינות יותר כלבים צעירים (קיימות גם בחתולים).
כאשר יש דלקת בדרכי השתן חלק מן החיידקים הנפוצים הם בעלי אנזים המפרק את האוריאה המופרשת בשתן לאמוניה. כאשר ריכוזה בשתן עולה קיים יותר אמוניום אשר מהווה חלק ממרכיבי אבן זו. כמו כן, האמוניום יוצר סביבה בסיסית בשתן הגורמת למינרלים בו לשקוע ולהתגבש (כך נוצרים קריסטלים אשר יכולים להוות גרעין להתגבשות).אבני סטרוויט בכלבה
 
תכונות אבני סטרוויט
האבנים יכולות להיות בגדלים שונים (בתלות במבנה ובאזור לתוכו הן נוצקו) ולרוב הן חלקות. לעיתים האבנים מכילות מרכיבים נוספים מלבד סטרוויט. צבען לרוב לבן / קרם עד חום בהיר (לעיתים הופכות אדומות בשל נוכחות דם בדרכי השתן). 
בתמונה ניתן לראות כמות שיא של אבני סטרוויט שהוסרו משלפוחית שתן של כלבה.
 
טיפול
אבנים אלו ניתנות להמסה ע"י מזון רפואי אך חשוב לטפל במקביל באנטיביוטיקה שתמנע את התרבות החיידקים המאפשרים את יצירת האבנים ומחמירים את המצב.
הטיפול מתבצע לאחר תרבית שתן ובחירת סוג האנטיביוטיקה המתאים. המזון המתאים להמסת אבנים אלו נקרא יורנירי או s/d (תלוי בחברה המייצרת). לעיתים מוסיפים חומרים להחמצת השתן.
במהלך הטיפול חשוב להיות בניטור ע"י הווטרינר – יש לוודא כי השתן חומצי, כי לא נוצרים קריסטלים בשתן וכי אין נוכחות של חיידקים. בד"כ התהליך יכול להמשך כחודש – חודשיים ואף יותר כתלות בגודל האבנים. בכלבים זכרים, לא תמיד יומלץ על המסת האבנים אלא על הסרתן בניתוח מאחר ובמזן ההמסה, קיים סיכון כי האבנים הקטנות ינדדו לשופכה (אורתרה) ויגרמו לחסימת שתן שהיא מצב מסכן חיים.
 
נקודה חשובה  – מרבית המזונות המיועדים להמסת האבנים בדרכי השתן מכילים רמת חלבון נמוכה ולכן הם לא ממומלצים לכלבים צעירים שלא סיימו את גדילתם.
ניתן למנוע חזרתיות של יצירת אבנים אלו ע"י מזון רפואי דוגמת c/d  ועם טיפול מתאים חזרתיות של אבנים אלו נחשבת נמוכה יחסית.
   
אבני קלציום אוקסלט Calcium - Oxalate
  זהו סוג נוסף של אבנים נפוצות. מהוות כשליש מהאבנים בדרכי השתן. ככל הנראה קיים מרכיב גנטי אשר קשור להופעתן ולכן הן נפוצות יותר בגזעים מסוימים (שנאוצר מינאטורי, לאסה אפסו, יורקשייר טרייר, פודל מינאטורי, שיצו ובישון פריזי).
אבנים אלו נפוצות הרבה יותר כזכרים (כ70%).
לעיתים מחלות כגון קושינג בכלבים הגורמות להפרשת ייתר של סידן לשתן, תורמות ליצירת אבנים מסוג זה.  
בדומה לאבני סטרוויט צבען של אבנים אלו הוא לבן / קרם / חום.
 
טיפול:
בניגוד לאבני סטרוויט או אבני אוראט לא ניתן להמיס אבנים אלו באמצעות מזון רפואי בכלבים. יש להוציא אבנים אלו באמצעות ניתוח. .
למרבה הצער, מכיוון שמדובר במרכיב גנטי הגורם ליצירת האבנים קיימת חזרתיות של האבנים בחלק מהכלבים תוך מספר שנים.
 
מניעה:
אפשר לנסות למנועיצירת אבנים אלו ע"י זיהוי מחלות שגורמות להפרשת ייתר של סידן לשתן, מזון דל סידן, חלבון, אוקלסאטים וזרחן, מתן חומרים הגורמים לשתן יותר בסיסי (פחות חומצי) ועידוד שתייה לדילול השתן.
   
אבני אוראט / חומצה אורית Urate \ uric acid- urolithiasis
  אבנים אלו נפוצות בגזעים ספציפים בשל פגם גנטי. מרבית האבנים הללו מאובחנות בכלבים מגזע דלמטי. אחרות מאובחנות בעיקר בבולדוג או יורקשייר טרייר. אבנים אלו גם מאפיינות כלבים בעל מעקף כבדי (שאנט).
בכלבים דלמטים לדוגמא, חסר אנזים ההופך חומצה אורית לאלנטואין. בשל כך החומצה מופרשת בשתן ונוצרות האבנים.
 
תכונות אבנים אלו – צבען לרוב ירקרק, עגולות וחלקות (לעיתים, כמו בתמונה יכולות להיות משוננות). אבנים אלו בד"כ אינן נראות ברנטגן!
אבנ אוראט בחתול 
טיפול:
  • המסה רפואית באמצעות מזון רפואי דל חלבון
  • אלופורינול- מפחית ייצור של חומצה אורית (אך יכול לגרום בעיות אחרות)
  • במקביל ניתן לטפל בחומרים היוצרים שתן בסיסי ומגבירים שתיה
אבני ציסטין (Cystine)
  אבנים אלו נוצרות בשל עודף ציסטין (חומר המורכב מחומצות אמינו) הנגרם בשל בעיה מטבולית מולדת הגורמת להפרשה מוגברת של ציסטין לשתן. אבנים אלו נפוצות בעיקר בעיקר בבולדוגים ודאקלים. אבני ציסטין מאפיינות יותר זכרים בגיל ביניים.
 
תכונות האבנים: צבע אבנים אלו הוא לבן / קרם / חום והן לרוב חלקות ועגולות.
 
טיפול: ניתן להמיס אבנים אלו באמצעות מזון דל חלבון ותרופה בשם 2MPG.
 
 מניעה: ע"י הפחתת רמות ציסטאין ומזון דל חלבון (מומלץ Hills u\d), הבססת שתן, 2MPG.
 
מאחר והפגם הוא מטבולי, החזרתיות של אבנים מסוג זה נחשבת גבוהה.
   
  חזרה אל דפי מידע וטרינרים
   
 
לייבסיטי - בניית אתרים