בית חולים וטרינרי בית החולים הוטרינרי - כותרת עליונה
   פתוח 24 שעות ביממההתקשרו עכשיו 03-6495050
 
 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


        נשיכת ששן חום בכלבים וחתולים

ארסן חום (Loxoscele recluse) הידוע יותר בכינויו, ששן חום, הינו עכביש ממשפחת "עכבישי הכינור". המשפחה מכונה כך בגלל צורת הכינור על גב העכבישים החברים בה, הממוקם כך שצווארו מצביע לכוון הבטן.  את כינויו קיבל הששן משום שיש לו שש עיניים ולא שמונה, כמו לרוב העכבישים.
ששן חוםשישן חום הינו עכביש פעיל לילה וניזון מפגרי חרקים וחרקים חיים אותם הוא תופס, זהו עכביש לא גדול בצבע חום, שגודלו עד סנטימטר וחצי.
עכבישים אלו הינם פרוקי רגלים מתבודדים החיים באזורים חשוכים ולא מופרעים וימצאו לעיתים קרובות סביב או בתוך אזורי מחיית אנשים. הם אוהבים מיקומים שקטים וחמימים, כדוגמת מחסנים או מאחורי מכונות כביסה או מייבשי כביסה. עכבישים אלה אינם אגרסיביים והם ינשכו רק כאשר הם מרגישים מאוימים.

בישראל, בבני אדם מדווחים מקרים בודדים בלבד של פגיעה ע"י ארסן חום, רובם ברמה קלה.
בעלי חיים מבויתים ככלבים וחתולים בד"כ ננשכים כשהם נשכבים ולוכדים את העכביש בינם לבין המצע. כלבים רגישים להשפעת הארס ונשיכה יחידה עשויה לגרום להרעלה ממיתה.



מה הסכנה מנשיכת ארסן חום?
ארס העכביש משרה קרישה מהירה של הדם הגורמת לחסימת נימים קטנים המספקים דם לרקמה, ובכך גורמת לנמק של הרקמה. בגלל הצריכה המוגברת של גורמי הקרישה שהארס משרה בגוף החיה שננשכה, גורמים אלה מתכלים ובעקבות חסרונם מופיעים דימומים. בנוסף, גורם הארס לפירוק של תאי הדם האדומים של הננשך ולתגובת דלקת בגופו.
המופע הראשוני של נשיכת העכביש הוא קל ולכן קשה לאבחון מוקדם. חומרת תוצאת הנשיכה תלויה במספר גורמים שביניהם: כמות הארס שהוחדרה, מיקום הנשיכה, ועצמת מערכת החיסון של החיה שננשכה.

הסימנים אותם יראה בעל חיים שננשך:
הכלב או החתול הננשכים ע"י הששן החום יכולים שלא להיות מודעים כלל לנשיכה (וכך גם בבני אדם).
סימני הנשיכה המקומיים ילכו ויתפתחו כדלהלן:
  • עד שמונה שעות מן הנשיכה - יכולה להופיע תחושת צריבה קלה. לאחר מכן, כאשר אספקת הדם למקום הנשיכה נחסמת ע"י קרישי דם, יכולים להופיע גרד וכאב באזור. בשלב הבא תופיע בצקת ולקות אופיינית דמוית "עין שור" הנראית כאזור אדמדם שבתוכו אזור חוור המתפתח בהדרגה למרכז כהה נמקי.
  • תוך 1-3 ימים מהנשיכה יכול להתפתח שטף דם באזור שמתחתיו גלד המתקלף.
  • תוך 2-5 שבועות ומותיר כיב אחריו המחלים לאט (אפילו על פני חודשים) שעשוי להותיר אחריו צלקת.
הסימנים הכלל גופיים (סיסטמיים) שעלולים להופיע בעקבות הנשיכה יכולים לסכן חיים, ובניהם: שתן בעל צבע אדום, חום, כאב פרקים, הקאות, חולשה, ופריחה.
בבדיקות הדם יכולים להופיע אנמיה הנובעת מפירוק תאי הדם האדומים, עליה בספירת תאי הדלקת וירידה בספירת טסיות הדם ובגורמי קרישה נוספים.

אופן האבחון:
בהרבה מהמקרים לא ניתן לאבחן בוודאות כי מדובר בנשיכת שישן חום (אלא אם נראה העכביש עצמו בזמן הנשיכה).
האבחון מתבסס על בדיקה גופנית של בעל החיים ומעקב אחר התפתחות הלקות העורית וביצוע בדיקות נוספות, שביניהן- ספירת דם מלאה, בדיקת תפקודי קרישה, פרופיל ביוכימי ולעיתים גם בדיקת שתן.

טיפול בנשיכת ששן חום:
לא קיימת תרופה ספציפית כנגד הארס של השישן החום. הטיפול מבוסס על טיפול בלקויות העוריות ועל טיפול במופע הסיסטמי, באם קיים.
הטיפול בלקות העורית מבוסס על ניקוי, חיטוי ומעקב מספר פעמים ביום, ועל טיפול אנטיביוטי בעל טווח רחב (המכוון כנגד מגוון של חיידקים היכולים לזהם את הלקות).

כלבים וחתולים המראים את הסימנים הסיסטמיים צריכים להתאשפז לצורך השגחה וטיפול צמודים, המלווים בעירוי נוזלים הניתנים לווריד. בהם ניתן לטפל בתרופות נוגדות דלקת, בתרופות מורידות חום ובמשככי כאבים בהתאם לצורך. במידה ותפקודי הקרישה של בעל החיים נפגעים ניתן לשקול טיפול באמצעות פלסמה המספקת את חלבוני הקרישה הדרושים.

לסיכום – נשיכת עכביש ששן חום:
  • ברוב המקרים – סימנים קליניים קלים והחלמה
  • לעיתים – תחלואה קשה עד כדי מוות
  • החלמת הפצע – תוך ימים עד שבועות
  • לרוב קשה לזיהוי – עקב העדר סימנים ספציפיים וחוסר זיהוי העכביש בזמן נשיכה
  • לא קיים טיפול ספציפי מוכוון כנגד הארס
  • בהופעה של כיב נמקי – מומלצת התייחסות "אגרסיבית" כל עוד לא הוכח אחרת

ובנימה אישית:
כפי כבר נכתב למעלה – בישראל מדווחים מקרים בודדים בשנה של פגיעה מפרוקי רגליים ומעכבישים בכלל. מרבית הפגיעות הינן קלות יחסית ומקרי המוות נדירים עד לא קיימים.
למרות שההסתברות להיפגע מעכביש או אפילו מנחש היא קטנה ביותר (בטח בהשוואה לתאונות דרכים או פגיעות אחרת), הפרסום בתקשורת והחרדה בעקבות זאת הינם חסרי פרופורציות ובעקבות זאת הפחד והדמוניזציה כנגד עכבישים, נחשים וחרקים הינם נפוצים.

חשוב לזכור שפרוקי רגליים ובעלי חיים הינם חלק מחיינו וסביבתנו, לרובם תרומה חשובה והם מהווים חלק מהאקולוגיה העירונית והסביבתית. עדיף ללמוד ולהכיר את בעלי החיים המסוכנים מאשר להשמיד ולהרוג כל יצור אותו אנו לא מכירים.

אז למי שמעוניין ללמוד עוד על הארסן החום (ופרוקי רגליים בכלל) הנכם מוזמנים להיכנס לעמוד: חרקים, עולם קטן, בגדול (ממנו נלקח חלק מהמידע למאמר זה).
ניתן ללמוד ולקבל מידע גם בקבוצת הפייסבוק: צילום פרוקי רגליים, חרקים, זוחלים ודו חיים.

חזרה אל דפי מידע וטרינרים
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים