בית חולים וטרינרי בית החולים הוטרינרי - כותרת עליונה
   פתוח 24 שעות ביממההתקשרו עכשיו 03-6495050
 
 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


        דלקת ריאות

מבנה הריאות מאפשר את תפקודן העיקרי והוא שחלוף גזים שהוא מהות תהליך הנשימה. הריאות בנויות ממיליוני שקיקי אוויר קטנים (נאדיות), שכל אחד מהם "נעטף" ע"י רשת צפופה של נימים (כלי דם קטנים). בין נאדיות הריאה לבין הנימים ישנה רקמת תמך עדינה, דמוית תחרה, שבה נמצאים עורקיקים ו-ורידונים מעט גדולים יותר מהנימים. זוהי רקמת הריאה המאפשרת את תהליך הנשימה.
 
במצב מחלה של דלקת ריאות נפגעת רקמה זו ע"י גורמים מזהמים שונים החודרים אליה. הגורמים המזהמים שיכולים לגרום לדלקת ריאות הם בראש ובראשונה חיידקים, וכן תולעי ריאות, וירוסים, טפילים ופטריות.
דלקת ריאות הינה מחלה אשר יכולה להיות אקוטית או כרונית, ש=יכולה לערב אונת ריאה אחת או מספר אונות ריאה וכן יכולה להיות חבויה ולא לגרום לסימנים כלל או לגרום לסימנים קשים ואף למוות.
הגורמים המזהמים יכולים לחדור לריאות בזמן שאיפה, יכולים לחדור דרך פציעה של קיר בית החזה או להגיע לריאות דרך זרם הדם. מרבית הכלבים והחתולים הלוקים בדלקת ריאות הינם בעלי מערכת חיסון חלשה או גורם ראשוני אחר שגרם להם לשאוף גורם מזהם לתוך הריאות (כדוגמת- גיל מבוגר, חולשה משמעותית, מחלת ריאות ראשונית אחרת או גורם אחר הגורם להקאות ולפליטות ולשאיפה של תוכן הקאה לריאות כגון הרחבה של הוושט – מגה אזופגוס).
 
כיצד יראה כלב או חתול עם דלקת ריאות:
 
הסימנים הקליניים המאפיינים דלקת ריאות כוללים: שיעול (בד"כ שיעול רך ורטוב), הפרשות מהנחיריים, ירידה בסבילות לפעילות גופנית, מצוקה נשימתית, חולשה וירידת תאבון. לעיתים עשוי להופיע גם חום גבוה. במקרים בהם רק אונת ריאה אחת נפגעה, סימנים אלה יכולים להיות מאד קלים עד כמעט ובלתי מובחנים.
בבדיקה גופנית אצל הווטרינר, כלב או חתול עם דלקת ריאות יראו קצב נשימה מואץ, ירידת משקל, בהקשבה ע"י סטטוטסקופ (מסכת) לבית החזה ישמעו קולות נשימה מוגברים או מוחלשים או קולות "פצפוץ" של נאדיות הריאה, כמו כן יכולות להישמע הפרעות במקצב הלב וריריות חלל הפה יכולות להיראות סגלגלות במקום ורודות.
 
אופן האבחון של דלקת ריאות:
על מנת לאבחן דלקת ריאות בכלב או בחתול יש לבצע מספר בדיקות, ביניהן: צילומי רנטגן של בית החזה, ספירת דם מלאה ובדיקת דם המודדת את רמות הגזים בדם העורקי (מספקת מידע על חומרת המצב). אידאלית, כדאי לבצע בדיקות מקיפות נוספות, שמטרתן לברר את מצב הבריאות הכללי של בעל החיים ולספק מושג כללי לגבי מחלות כלל גופניות (סיסטמיות) אחרות שעשויות להוות גורם ראשוני להיווצרות דלקת הריאות. בין הבדיקות הנוספות שכדאי לבצע- פרופיל ביוכימי, בדיקת שתן ובדיקת צואה.
 
הממצאים הצפויים לתמוך באבחון של דלקת ריאות הם עלייה או ירידה של ספירת תאי הדלקת מעבר לטווח הייחוס, הופעת תאי דלקת צעירים במשטח דם ואנמיה קלה בספירת הדם. כמו כן, בבדיקת הגזים צפויה להיראות ירידה בריכוז החמצן בעורקים, בהתאם לגודל מרכיב הריאה שנפגע. בצילומי הרנטגן של בית החזה ניתן לראות דפוסים אופייניים המופיעים בריאות בדלקת ריאות והמעידים על נוכחות נוזל מוגלתי בנאדיות הריאה.
 
אבחון מוחלט וספציפי לדלקת ריאות מבוצע ע"י דגימת נוזל ריאות באמצעות שטיפה סטרילית של דרכי הנשימה. על הנוזל המופק מהריאות ניתן להסתכל תחת מיקרוסקופ ולשלוח לבדיקת תרבית ורגישות המאתרת את סוג המזהם הספציפי ואת התרופה אליה הוא רגיש. באמצעות בדיקה זו ניתן להתאים טיפול תרופתי מדויק לדלקת הריאות הספציפית, ובכך הבדיקה מאפשרת טיפול בטוח וכלכלי יותר (עם זאת, הבדיקה דורשת הרדמה מלאה וכרוכה בסיכון ולכן לא מבוצעת בכל מקרה).
 
טיפול בדלקת ריאות:
 
דלקת ריאות מטופלת ע"י תרופות ההורגות את הגורם המזהם שגרם לה, לדוגמה: אנטיביוטיקה במקרה של זיהום חיידקי, ותרופות אחרות בזיהומים מסוג אחר. הטיפול התרופתי ניתן למשך תקופה ממושכת. בבעלי חיים חולים שאינם יציבים ובעלי דלקת ריאות קשה, מומלץ על התחלת טיפול באשפוז ע"י שילוב של תרופות הניתנות ישירות לווריד.
בבעלי חיים בעלי דלקת ריאות קשה הגורמת לירידה בריכוז החמצן בדם יש לטפל בהעשרת חמצן באמצעות כלוב חמצן או באמצעות צינוריות חמצן המוחדרות לנחיריים. במידה וגם הטיפול בחמצן אינו עוזר ובעל החיים ממשיך להתקשות לנשום לעתים יש צורך בהנשמה מכנית. עם זאת, סיכויי ההחלמה של כלבים וחתולים הנזקקים להנשמה מכנית בעקבות דלקת ריאות קשה הינם נמוכים.
מאחר ומרבית חולי דלקת הריאות הקשים הם חלשים, לא אוכלים, מיובשים ולעיתים עם חום גבוה, הם זקוקים לאשפוז עם עירוי נוזלים הניתן להם לווריד.
 
על מנת לסייע לבעל החיים להוציא את ההפרשות מהריאות משתמשים בטפיחות על בית החזה, בתרסיסי נוזל סטרילי (נבוליזציה) ובטיולים מדודים בחיות המסוגלות לכך.
במצבים מסוימים של דלקות ריאה הרופא המטפל ישקול טיפול בתרופות המרחיבות את דרכי הנשימה, בתרופות המפחיתות את צמיגות ההפרשות הריאתיות ובתמיכת הזנה (באמצעות צינור הזנה).
 
כשדלקת הריאות הינה באונת ריאה יחידה ואינה מגיבה לטיפול תרופתי, לפעמים יש צורך בניתוח לכריתת אונת הריאה. ניתוח כריתת האונה מבוצע בעיקר במקרים שבהם הזיהום לא נפתר כיוון שבאונה זו ישנו גורם ראשוני לזיהום, כדוגמת: גוף זר שחדר לאונה, אבסס או גידול באונת הריאה. במקרים בהם אונת ריאה אכן מוסרת יש לשלוח אותה לביופסיה ולתרבית ורגישות להשלמת האבחון.

חזרה אל דפי מידע וטרינרים
                                   
 
לייבסיטי - בניית אתרים