בית חולים וטרינרי בית החולים הוטרינרי - כותרת עליונה
   פתוח 24 שעות ביממההתקשרו עכשיו 03-6495050
 
 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


        הרעלת אקמול

האם ידעתם כי מתן כדור אקמול לכלב או לחתול עלול לגרום להרעלה משמעותית ואף מסכנת חיים?
בין אם מדובר בכלב סקרן שהחליט לכרסם חפיסת אקמול של בעליו ובין אם בעלים שנתנו כדור אקמול לחתול המצונן שלהם, מתוך כוונה טובה לעזור לו - לצערנו, זוהי אחת ההרעלות השכיחות והמסוכנות עבור חיות המחמד שלנו.

תהליך ספיגת תרופות, פירוקן והפינוי שלהן מהגוף מתרחש באופן שונה בין בעלי חיים שונים לבין בני האדם. החומר הפעיל באקמול קרוי פאראצטמול או אצטאמינופן והוא מצוי גם בתרופות שונות נוספות שרובן נמכרות ללא מרשם. פאראצטמול אינו מתפרק כראוי בכלבים ובחתולים (בפרט) וכתוצאה מכך הוא נשאר זמן רב יותר בדם וגורם לנזק לתאי הכבד (בעיקר בכלבים) ולפגיעה בכדוריות הדם האדומות (בעיקר בחתולים). בחתולים, הפגיעה בכדוריות הדם האדומות גורמת לאנמיה ולפגיעה ביכולת נשיאת החמצן בגוף. פגיעה זו עשויה להיות חמורה ואף להביא למוות.

המינון אשר נחשב כרעיל לכלבים הוא מעל 150 מ"ג/לק"ג ובחתולים אפילו מינון של עשירית מכך (לק"ג) עשוי לגרום למוות. יחד עם זאת, מדע הרפואה אינו מדע מדויק ותלוי במשתנים פרטניים ולכן בכל מקרה של חשד לחשיפה של הכלב או החתול לאקמול, בכל מינון – יש ליצור קשר מיידי עם וטרינר.

אבחון וסימני ההרעלה:
ישנם מקרים בהם הבעלים ידווחו באופן ישיר על כך שבעל החיים בלע כדור אקמול. במקרים אחרים – לאחר בדיקה גופנית ובהתאם לסימנים קליניים ובדיקת דם שתעשה במידת הצורך – יעלה חשד להרעלה זו. לדוגמה, בבדיקת דם בה נקבל עדות לאנמיה או פגיעה כבדית. במקרים אלו ניתן לשלוח גם בדיקת דם לסקירת רעלים מיוחדת במעבדה המתמחה בכך אשר תזהה את החשיפה לחומר זה בדם.

אקמולבין הסימנים האופייניים להרעלת אקמול:
  • הקאות
  • קשיי נשימה / נשימה מהירה
  • דופק מואץ
  • ירידה בחום הגוף
  • ריור מוגבר
  • אנורקסיה
  • ריריות בהירות /כהות
  • שתן כהה
  • נפיחות בפנים
  • חולשה / דיכאון
  • התמוטטות / אפאטיה
  • צהבת
  • קומה / מוות
טיפול בהרעלת אקמול בכלבים וחתולים:
הטיפול תלוי בבעל החיים, המועד שעבר מאז החשיפה לתרופה, כמות התרופה שנצרכה, סימניו הקליניים של החתול או הכלב ועוד.
בשלב ראשוני הטיפול יתמקד בניסיון למנוע ספיגה של החומר לגוף (גרימת הקאה, מתן פחם פעיל לספיחת שאריות התרופה וכדומה).

בשלב השני הטיפול יתמקד בטיפול תומך בבעל החיים – מתן תוך ורידי של תרופה בשם אצטיל-ציסטאין לניטרול השפעת האקמול, נוזלים, חמצן במידת הצורך וכל טיפול תומך נדרש אחר.
לרוב, הדבר ידרוש אישפוז לצורך טיפול, ניטור הסימנים ומדדי בעל החיים ולצורך השגחה צמודה.

סיכויי ההחלמה:
סיכויי ההחלמה תלויים בגורמים שונים הכוללים את סוג בעל החיים (חתולים כאמור רגישים יותר מכלבים להרעלה זו), כמות התרופה אליה נחשף בעל החיים ביחס למשקלו, הזמן שעבר עד להגעה למרכז הוטרינרי, אופי הטיפול שקיבל ועוד.

לסיכום
הרחיקו את בעלי החיים שלכם מחשיפה לא מבוקרת לתרופות והימנעו מטיפול בהם בתרופות הביתיות שלכם. תמיד אם יש ספק – התייעצו עם וטרינר טרם כך.
אם בכל זאת מתעורר חשד שבעל החיים שלכם נחשף לאקמול ונגזרותיו – יש ליצור קשר מיידי עם וטרינר תורן מאחר וטיפול רפואי מתאים שניתן בזמן הנכון הינו בעל חשיבות רבה במקרים אלו.

חזרה אל דפי מידע וטרינרים
 
לייבסיטי - בניית אתרים