בית חולים וטרינרי בית החולים הוטרינרי - כותרת עליונה
   פתוח 24 שעות ביממההתקשרו עכשיו 03-6495050
 
 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


        ספירוצרקה לופי - נדידה אברנטית

    פלוטו, כלב זכר, מעורב ,מסורס, בן שנה.
מחוסן, לא מתולע, מטופל נגד פרעושים. ניזון ממזון מסחרי, גר במושב באזור בן שמן ומשוטט חופשי.

 
 
  היסטוריה  
    בארבעת הימים האחרונים - אפאטיה, אנורקסיה, הקאות מיצי קיבה ושלשול דמי. בבדיקה אצל הוטרינר המפנה נמדד חום של 39.7 מעלות ונמצאו קרציות. עקב חשד לקדחת קרציות החל טיפול בדוקסיציקלין, ללא שיפור במצבו.
בספירת דם נמצאו לויקופניה (3.5) עם סטייה שמאלה וטוקסיות של הנויטרופילים. בבדיקה ביוכימית - אוראה מעט גבוהה (46) ו- ALP גבוה (243).
הכלב טופל אצל הרופא המפנה בערוי נוזלים וצפזולין והופנה למרכז הוטרינרי בכפר.

 
 
   בדיקה גופנית  
    מדוכא, עם ראש מורכן, מיובש 7%, ברדיקרדי (48). אי נוחות במישוש בטני, המטוכזיה והקאות של מיצי קיבה.
 
 
  בדיקות נוספות  
    צילומי בטן ובית חזה - תקינים.
אולטראסאונד בטן - עיבוי קל של דופן הקיבה, הגדלת קשרי הלימפה המזנטריאליים ולולאת קולון מורחבת עם נוזל אקוגני.

 
 
  אבחנה מבדלת  
    ברדיקרדיה עשויה לנבוע מהיפרקלמיה, טונוס וגאלי מוגבר (בעיית מערכת עיכול, פתולוגיה ריאתית או בעיה במערכת העצבים המרכזית), או מחלת לב.  במקרה זה אשלגן היה תקין ומתן ניסיוני של אטרופין לפי 0.04 מ"ג/ק"ג IV גרם לעליה בקצב הלב ל - 120, בעקבות ביטול השפעת הטונוס הוגאלי ולכן נראה שלא היה צורך רפואי במקרה זה לטפל בברדיקרדיה.
על סמך הסימנים הקליניים והבדיקות היה חשד לגסטרואנטריטיס או פנקריאטיטיס.

 
 
  טיפול  
    עירוי נוזלים, צפזולין, רניטידין ומטוקלופרמיד.ספירוצרקה לופי בתוך גרנולומה
במשך 3 ימים, לא חל שיפור במצבו, ההקאות המשיכו, לכן הוחלט לבצע אקספלורציה של חלל הבטן. בניתוח, קשרי הלימפה המזנטריאליים היו מוגדלים. באמצע הג'ג'ונום נמצאו שתי מסות בקוטר של 1 ס"מ בגבול שבין המזנטריום למעי,  מרוחקות 7 ס"מ אחת מהשניה. מסה אחת נפתחה ונמצאה בה תולעת אדומה באורך של כ- 4 ס"מ.
בין הגרנולומה למעי היתה פיסטולה. החלק הנגוע של המעי שכלל את שתי הגרנולומות הוסר. 


 
 
       ספירוצרקה בתוך גרנולומה  
  אבחנה  
    היסטופתולוגיה של המעי - אטרופיה של הווילי עם מוקדי נמק ברירית וכיבים עם הסננת נויטרופילים ואאוזינופילים. נצפה אבדן של מבנה הקריפטי ועליה במספר המיטוזות. השומן המזנטרי עבר נמק נרחב ודימום עם הסננה דיפוזית של נויטרופילים. התולעת זוהתה כנמטודה ממשפחת ספירוצרקה. האבחנה היתה אנטריטיס חמור סופורטיבי עם פריטוניטיס נמקי.
 
 
  המשך טיפול  
    בעקבות הממצאים בניתוח, פלוטו טופל ב 400 מק"ג/ק"ג דורמקטין תת עורית. לאחר הניתוח חל שיפור משמעותי במצבו, הוא חדל להקיא וחזר לאכול בתיאבון.  קצב הלב חזר לנורמלי. הוא שוחרר והמשיך טיפול בדורמקטין מידי שבועיים,למשך 12 שבועות, ולאחר כך טיפול חודשי למשך 3 חודשים.
 
 
  דיון  
   

מחלת הספירוצרקוזיס בכלבים נגרמת על ידי הנמטודה  Spirocerca lupi. היא מצויה בתפוצה עולמית באיזורים בעלי אקלים חם.
ספירוצרקה בוגרת היא תולעת אדומה גדולה (נקבות 6-7 ס"מ, זכרים 3-4 ס"מ), הנמצאת בגרנולומה בדופן הושט הדיסטלית בכלב. ההדבקה מתרחשת לאחר שכלב אוכל חיפושית זבל (ממשפחת Scarabaeidae ) נגועה בלרווה מדרגה שלישית. דרך הדבקה נוספת מתרחשת בעקבות טריפה של מאכסן מעביר כגון ציפור, לטאה, קיפוד, עכבר או ארנבת. הלרוות משוחררות בקיבה, חודרות לרירית ונודדות בדופן כלי הדם במשך 3 שבועות עד לאבי העורקים בבית החזה. משם, תוך 3 חודשים, הן חודרות מדופן האאורטה לדופן הוושט, מעוררות התפתחות גרנולומה ומגיעות לבגרות במהלך 3 החודשים הבאים. ביצים מופרות מוטלות לחלל הושט באופן רציף או לסירוגין ומופרשות בצואה.

נדידה אברנטית למקומות חריגים אינה נדירה ותולעים התגלו בעיקר בחלל החזה אך גם במגוון איברים נוספים כגון תת-עור, עין, לב, מערכת עצבים,
מערכת עיכול, כליות ועוד.
גרנולומות וסרקומות בוושט (פיברוסרקומה, אוסטאוסרקומה), צלקות ומפרצות (אנויריזמות)באאורטה, ספונדיליטיס וספונדילוזיס בחוליות קאודליות
של בית החזה,  הם ממצאים שכיחים במחלה. תרומבוזיס, hypertrophic osteopathy, נמק בלוטות רוק ופיוטורקס דווחו בתדירות נמוכה יותר.
גרנולומות וסרקומות גורמות לרגורגיטציה, הקאות ודיספגיה, עקב חסימה מכאנית ופגיעה בתפקוד הושט. מצב זה לעיתים מוחמר בגלל נמק בלוטות רוק נלווה. קשיי נשימה ושיעול, עשויים להתפתח בשל נפח הגרנולומה או הגידול. דלקת ריאות שאיפתית ואף קרע בקיר הוושט המוביל לדלקת
המדיאסטינום או פיוטורקס,  הן סיבות נוספות להחמרת המצב. כיבים בגרנולומות או סרקומות עלולים לגרום למלנה ואנמיה בשל איבוד דם כרוני.
צלקות, אנויריזמות, הסתיידות ותרומבוזיס באאורטה, הנוצרים בעקבות נדידת הלרוות דרך הדופן, עלולים להסתיים בקרע פתאומי של האאורטה והמוטורקס קטלני.
ספונדיליטיס וספונדילוזיס עלולים להוביל לצליעה ואף פאראפלגיה בשל גירוי פריאוסט או חסימה של עורקים בין חולייתיים בעת נדידת הלרוות. צליעה מופיעה גם במקרי hypertrophic osteopathy.
נדידה אברנטית של לרוות  יכולה להתבטא במגוון רחב של סימנים קליניים לא אופייניים, כולל המופריקרד, כשל לב עקב shunt בין האורטה ועורק
הפולמונרי, סינדרום הוריד הנבוב הקדמי, אבצס תת עורי וסימנים עצביים בעקבות נדידה בתעלת  השדרה.
הדבקה נלווית של טפילים נוספים כגון לישמניה, ארליכיה ודירופילריה דווחה במקרים רבים ויכולה לסבך את התמונה הקלינית של המחלה.

 

 
  סימנים קליניים וממצאי מעבדה  
    לרוב, ההדבקה היא תת קלינית. כלבים צעירים מגזעים גדולים רגישים יותר להתפתחות מחלה קלינית. רגורגיטציה, קשיי בליעה וריור הם הסימנים הנפוצים. סימנים פחות נפוצים כוללים: הקאות, מלנה, אנורקסיה, איבוד משקל, חולשה, דיספנאה, שיעול, חום, צליעה, פאראפרזיס, נפיחות רגליים דיסטאלית, הגדלת בלוטות רוק. אנמיה לא רגנרטיבית, נויטרופיליה ועליה ב ALP ו CPK הם סמנים שימושיים לא ספציפיים לנגיעות קלינית
בספירוצרקה.

 
 
  אבחון  
    ניתן לזהות את הביצים האופייניות במשטח צואה ישיר ובעיקר בעזרת הצפת צואה בסוכר. תשובה שלילית תתכן בשל הטלת ביצים לסירוגין, נדידה אברנטית והתמרה סרטנית. תשובה שלילית אינה שוללת נגיעות ומחייבת בדיקות עוקבות.  
    צילומי סקר של בית החזה הינם בדיקה פחות רגישה וספציפית בהשוואה לבדיקת צואה או אנדוסקופיה. שינויים אופייניים כוללים ספונדיליטיס וספונדילוזיס בחוליות קאודליות, מסה במדיאסטינום קאודלי (גרנולומה, סרקומה) והסתיידות האורטה. צילום ניגודי יכול להדגיש מסה בוושט.

אנדוסקופיה היא השיטה הנבחרת להדגמה ישירה של גרנולומות בוושט או בקיבה. הגרנולומה ממוקמת לרוב בוושט דיסטאלית, כ- 10 ס"מ מהקיבה ונראית כבליטה רחבה חלקה עם פתח בצורת פטמה ממנה לעיתים מציצה התולעת. גידולים לרוב הם אירגולריים ומכוייבים אך אנדוסקופיה לא תמיד מאפשרת לאבחן בין גרנולומה לסרקומה. ביופסיות מונחות אנדוסקופ אינן מועילות במקרים רבים כיוון שהנן שטחיות ומדגימות תהליך דלקתי בלבד.

 
 
  טיפול  
    טיפול בדורמקטין 400 מק"ג/ק"ג SC פעם בשבועיים למשך 6 טיפולים, ולאחר מכן פעם בחודש, עד העלמות הגרנולומה באנדוסקופיה, הוא יעיל במרבית המקרים, כאשר טרם התרחשה התמרה סרטנית. אין להשתמש בתרופות ממשפחת האיברמקטינים בגזעי רועים וכלבי קולי בעקבות רגישות גנטית (אלא אם בדיקת  MDR הוכיחה אחרת). במקרים אלה ניתן לטפל בעזרת מילבמיצין (כיום נכנסים לשוק חומרים נוספים שיתכן ומתאימים לגזעי כלבים אלו).
במקרי נאופלסיה, הסרה כירורגית אפשרית אך הפרוגנוזה אינה טובה בגלל התפתחות צלקות ופגיעה בתפקוד הושט.

 
 
  מניעה  
    איסוף צואה ומניעת אכילת צואה ודשא (על ידי מחסום) עשויים להפחית את שיעור ההדבקה. בארץ מקובל טיפול מניעתי בדורמקטין מידי חודשיים. למרות יעילותה המוכחת של דורמקטין בטיפול בשלבי הבוגר, רגישות שלבי הלרווה אינה ברורה.
במחקר בו נבדק טיפול מונע בדורמקטין במינון של 400 מק"ג/ק"ג מידי חודש נדבקו כלבי המחקר על אף הטיפול. למרות זאת, הם פיתחו פחות
גרנולומות, הפרישו כמויות ביצים מופחתות, הראו סימנים קליניים קלים יותר והיו בעלי שיעור הישרדות גבוה בהשוואה לקבוצת הביקורת.

 
 
  כ  
       
לייבסיטי - בניית אתרים