בית חולים וטרינרי בית החולים הוטרינרי - כותרת עליונה
   פתוח 24 שעות ביממההתקשרו עכשיו 03-6495050
 
 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


        אנמיה מדבקת של חתולים

המוברטונלה



 
אנמיה מדבקת של חתולים נגרמת ע"י חיידק קטן במיוחד החי בצמוד לקרום כדוריות הדם האדומות. שמו של החיידק הוא מיקופלסמה כאשר שלושה תת סוגים שלו עשויים לגרום למחלה. החיידק הספציפי הגורם לסימני המחלה הקשים יותר נקרא מיקופלסמה המופליס (בעבר החיידק נקרא המוברטונלה).
החיידק הגורם לאנמיה מדבקת בחתולים הינו טפילי לחלוטין ואינו מסוגל לחיות או להתרבות ללא המאכסן שלו. במקרים רבים, החתול הינו נשא בלבד של החיידק ולא נראים סימני מחלה.
   
המוברטונלה בחתולים
 
המחלה מתפרצת בד"כ בשילוב עם גורמי עקה (סטרס)  או מחלות אחרות כגון FIV (איידס חתולים), FIP (דלקת קרום הצפק), או FeLV.
מצב נוסף אשר לעיתים מלווה התפרצות של המחלה הוא אבססים.
   
נפיצות המחלה:
  במחקרים נמצא כי בין  10%- 25%מבין החתולים שנבדקו היו חיוביים להמצאות החיידק.
בישראל המחלה נפוצה בחתולים, זכרים צעירים. המחלה נפוצה יותר בחתולים היוצאים מן הבית. 
   
העברת המחלה:
  צורת ההעברה המדויקת של המחלה אינה ברורה לחלוטין. ההשערות הן שהיא מועברת ע"י חרקים מוצצי דם כגון פרעושים אך היא ככל הנראה יכולה לעבור גם באמצעות נשיכה של חתול אחר. גם קבלת דם נגוע (בתרומת דם) יכולה לגרום להדבקה (לכן לפני כל התרמת דם בבנק הדם שלנו, מבוצעת בדיקת דם לחתולים התורמים).
הוכח גם, כי החיידק מיקופלסמה המופליס עשוי להיות מועבר גם מן החתולה לגוריה.
   
סימני אנמיה מדבקת של חתולים:
 
  • חום
  • ריריות חיוורות (בשל האנמיה)
  • הגדלת קשרי לימפה
  •  חולשה
  • צהבת
  • התייבשות וחוסר תאבון
  • אפתיה וחולשה
  • נשימה מהירה
מדוע נגרמת אנמיה בחתולים המודבקים בחיידק?
  האנמיה נגרמת בשל מספר גורמים. הראשון הוא היחלשות דופן כדורית הדם האדומה עליה יושב החיידק ולכן הכדורית שורדת פחות זמן. הגורם השני הוא שהנוגדנים בזרם הדם מזהים את החיידק הנמצא על כדורית הדם ומסמנים למערכת החיסון לתקוף אותו. בשל כך מפורקת גם כדורית הדם האדומה.
במצב של אנמיה בגוף קיים מחסור של כדוריות הדם אשר תפקידן להוביל את החמצן מן הריאות לאיברי הגוף. בשל האנמיה נגרמת פגיעה באספקת החמצן ולכן נראים סימני החולשה, ובמצב של אנמיה חמורה, אף קריסת מערכות.
   
אבחון המחלה
 
  • זיהוי החיידק במשטח דם ע"י וטרינר (לעיתים דרושה לכך צביעה מיוחדת)
  • זיהוי החיידק (ע"י תהליך הנקרא PCR) בבדיקת דם הנשלחת למעבדה חיצונית. זוהי השיטה הטובה ביותר.
טיפול באנמיה מדבקת
  הטיפול המקובל הוא אנטיביוטיקה בשם דוקסילין למשך שבועיים עד שלושה.
קיימות גם אנטיביוטיקות אחרות כגון אנרופלוקססין שגם הן יעילות במיגור החיידק.
בחלק מהמקרים יש צורך להשתמש בסטרואידים.
 
במקרים קשים יש צורך באישפוז החתול בבית חולים וטרינרי למתן נוזלים תוך ורידי, מנת דם, טיפול להורדת החום ואנטיביוטיקה לוריד.
 יש להבין כי במקרים רבים התרופות אינן מסלקות את החיידק והחתול נשאר נשא.
   
פרוגנוזה
  ללא טיפול, למחלה יש 30% תמותה. עם טיפול מרבית החתולים יחלימו אך קיים סיכוי שישארו נשאים והמחלה עשויה להתפרץ שוב במקרה של דיכוי חיסוני.
   
  חזרה אל דפי מידע וטרינרים
   
 
לייבסיטי - בניית אתרים