בית חולים וטרינרי בית החולים הוטרינרי - כותרת עליונה
   פתוח 24 שעות ביממההתקשרו עכשיו 03-6495050
 
 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


        הרעלת מתאלדהיד בכלבה

סיגנלמנט
  "ג'יין", נקבה מגזע ג'ק ראסל טרייר, בת 5 שנים, במשקל 7.5 ק"ג, מחוסנת, ניזונה ממזון מסחרי, חיה בבית עם חצר.
 
  היסטוריה 
  ללא היסטוריה קודמת.
הובאה אל בית החולים הוטרינרי בכפר הירוק עם תלונה על עווית מתמשכת. עד כשעה לפני ההגעה, בילתה בחצר הבית. כחצי שעה לפני ההגעה, החלה להתעוות באופן רציף. אין עדות לחשיפה לרעל \ תרופות או לאכילת מזון ממקור לא ידוע.
 
 בדיקה פיזיקאלית
 
  • עווית מתמשכת (סטטוס אפילפטיקוס), אקסיטציה, אופיסטוטונוס, מידריאסיס בילטרלי
  • ריריות היפרמיות, טכיקרדיה ( 200 ), היפרתרמיה ( 41.6 )
אבחנה מבדלת 
 
  • הרעלות (מתאלדהיד, סטריכנין, זרחנים אורגנים, קרבמטים)
  • הפרעות אלקטרוליטים (היפונתרמיה, היפרנתרמיה, היפוקלצמיה, היפוקלמיה)
  • טראומה (דימום\בצקת במוח)
  • מחלות מוחיות (הידרוצפלוס, גידולים, דלקות סטריליות)
  • אפילפסיה
  • מחלות זיהומיות (טוקסופלסמה, נאוספורה)
  • מחלות כבד וכיליה (אורמיה, הפטיק אנצפלופטי)
  • גידולים (אינסולינומה)
טיפול ראשוני
  עקב העווית, ניתן טיפול ראשוני של דיאזפאם לרקטום ובעקבותיו מתן תוך ורידי. זמן קצר לאחר מכן שבה להתעוות ולכן, לאחר אינדוקציה עם פרופפול, הורדמה עם איזופלורן. בוצעה שטיפת גוף עם מים להורדת החום ולסילוק אפשרי של רעל שנספג דרך הפרווה.
עקב המופע האקוטי והסוער בוצעה שטיפת קיבה וטיפול ראשוני עם פחם פעיל. דגימות דם ותוכן קיבה נשלחו לסקירת רעלים.
   
אבחון
  ספירת דם: המוקונסנטרציה קלה. נויטרופילים בשלים ללא סימני טוקסיות.
ביוכימיה: היפופוספטמיה 2.7 - Phos.
גזים בדם : PH = 7.337 – אצידמיה קלה.
טוקסיקולוגיה (רעלים בדם): נמצאה נוכחות של כל התרופות בהם טופלה בבית החולים טרם דגימת הדם.
טוקסיקולוגיה (תוכן קיבה): נוכחות רעל חלזונות מסוג "מתאלדהיד".
 
טיפול ומהלך המחלה
 
  • המשך הרדמה עם איזופלורן
  • טיפול תומך - עירוי נוזלים תוך ורידי, שמירה על חום גוף, שיתון, הפיכות, טיפות עיניים, נבוליזציה
  • מניטול - בשל אפשרות של בצקת מוחית
  • מטוכלופרמיד, רנטידין וחוקנים -על מנת לעזור לפינוי הרעל
  • אוגמנטין ואנרופלוקססין -  עקב חשד לפגיעה במעי ודלקת ריאות שאיפתית
  במהלך אשפוזה נעשו מספר ניסיונות גמילה מההרדמה בגז ומעבר הדרגתי לווליום ופנוברביטל בCRI. לאחר כ-30 שעות אישפוז, ניתן היה לגמול אותה מההרדמה בגז ולאחר יומיים נוספים גם מהווליום והפנוברביטל. מאחר ועדיין נמשך רעד השרירים – הוסף לטיפול מטוקרבמול.
לאחר כיומיים נוספים בהם החלה להגיב לגירויים, לנוע ולהתעורר באופן הדרגתי ובמהלכם סבלה מעיוורון זמני - היא חזרה למצב עירנות מלאה ותפקוד תקין. שוחררה לביתה ביום השישי לאשפוז כשהיא במצב מנטלי וגופני תקין ועם המשך טיפול אנטיביוטי באוגמנטין למספר ימים.
בשיחה עם הבעלים שנערכה לאחר כשבוע, הם דיווחו על כך שחזרה לקדמותה לחלוטין.
   
דיון 
  מתאלדהיד הינו המרכיב הפעיל הנפוץ ברעלים המשמשים לקטילת חלזונות וחשופיות (כדוגמת רעל מסוג "מתזון"). מטבע הדברים, מרבית ההרעלות מתרחשות במהלך הסתיו והחורף, אך עשויות להתרחש במהלך כל עונות השנה. התכשיר המסחרי זמין כחומר נוזלי, אבקה או גרגרים ולעיתים מעורבב גם עם רעלים מסוגים שונים כדוגמת קרבמטים.
החומר עצמו הינו חסר טעם ולכן מוסף לו סובין כפיתיון על מנת למשוך את החלזונות. לצערנו, הוא ערב גם לחיכם של חיות המחמד. כלבים מועדים יותר להרעלה מסוג זה אולם מתוארים מקרים גם בחתולים. הם נחשפים לרעל עקב בליעה של רעל אשר פוזר בסביבה או ממיכל שלא אוחסן כראוי.

החומר רעיל ביותר לחיות מחמד וכמות קטנה מאוד שלו מתבטאת בסימנים קליניים ואף למוות (LD50 של הרעל בכלב הינה 200-1000 מ"ג/ק"ג).
סימני ההרעלה מופיעים מהר מאוד (10-90 דקות מרגע הבליעה) ומתבטאים בהקאות (עקב גירוי רירית הקיבה), ריור יתר, טכיקרדיה, טכיפניאה, אטקסיה, ניסטגמוס, אקסיטציה, רעידות וכיווצי שרירים, היפרתרמיה, אופיסטוטונוס ופרכוסים קשים עד כדי מוות עקב כשל מערכת הנשימה. כמו כן, ההרעלה עשויה לגרום לעיוורון חולף ולכשל כבד.

לאחר הבליעה, חלק מהחומר מתפרק בעזרת חומציות הקיבה לאצטאלדהיד אשר נספג בקיבה ויתר החומר נספג במעי. השונות במועד הופעת הסימנים, קשורה בין היתר לתכולת הקיבה וקצב הפינוי שלה. לאחר הספיגה החומר גורם לאצידוזיס (וכך גם גורמת פעילות השרירים המוגברת) ולנזק לתאי הדם האדומים.
מנגנון השפעתו של החומר על מערכת העצבים אינה ידועה באופן מלא ומתוארת באופן חלקי בספרות, אך נראה שמקושרת לירידה בפעילות קולטני GABA ועקב כך עליה בפעילות השרירים ולפעילות האקסיטטורית. ברמות חשיפה גבוהות, או בהעדר טיפול רפואי ראוי, מוות עשוי להתרחש לאחר ארבע עד עשרים וארבע שעות וזאת כתוצאה מכשל נשימתי. השורדים עלולים לפתח כשל כבד בתוך כ-3-4 ימים.

האבחנה של הרעלת מתאלדהיד מתבצעת על ידי סימנים אופייניים וכן על ידי משלוח תוכן קיבה ודם למעבדה טוקסיקולוגית. במקרי תמותה, ממצאי הנתיחה לאחר המוות אינם ספציפיים וכוללים גודש ובצקת בכבד, כליות וריאות וכן דימום במעיים.

לרעל אין אנטידוט ספציפי ולכן הטיפול מתמקד בטיפול סימפטומתי, עידוד פינוי הרעל ומניעת המשך ספיגתו.
הפרוגנוזה משתנה במקרי הרעלה מסוג זה ותלויה בכמות הרעל שנאכל, מהירות מתן הטיפול הראשוני (משך העוויתות וההיפרתרמיה) ובריאות בעל החיים טרם ההרעלה. בעל החיים עשוי לשרוד את ההרעלה מבלי סיבוכים אך במקרים רבים הדבר דורש טיפול וניטור צמוד במשך מספר ימים.
   
  חזרה אל מאמרים עבור וטרינרים
   
 
לייבסיטי - בניית אתרים