בית חולים וטרינרי בית החולים הוטרינרי - כותרת עליונה
   פתוח 24 שעות ביממההתקשרו עכשיו 03-6495050
 
 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


        טיפול כירורגי להידרוצפלוס בכלב

  הקדמה:
    הידרוצפלוס מוגדר כעליה בנפח ה- Cerebrospinal fluid. ניתן לסווגו אנטומית ל:
  • פנימי - בתוך מערכת החדרים במוח
  • חיצוני - בחלל הסובארכנואידי
או אתיולוגית ל:
  • מולד (הסוג הנפוץ יותר)
  • נרכש - לעיתים תכופות משני לתהליך ניאופלסטי או דלקתי במערכת העצבים המרכזית.
  פתופיסיולוגיה
    הידרוצפלוס מולד הוא אחד מהפגמים המולדים הנפוצים ביותר בכלב. מתוך הפגמים של מערכת העצבים, הוא הנפוץ ביותר. יש שתי אפשרויות המסבירות את הפתופיסיולוגיה:
1.הידרוצפלוס חסימתי – חסימה חלקית או מוחלטת בזרימת הנוזל.
2. הידרוצפלוס לא חסימתי – עקב ירידה בספיגת הנוזל, או ייצור יתר שלו.
     






 
  נוזל ה-CSF מיוצר ב- Choroid plexsus הממוקם בדפנות של חדרי המוח וכמו כן בתאים האפינדמליים המצפים את החדרים. מהחדרים הלטרליים, הוא עובר דרך Monroe foramen לחדר השלישי, ומשם דרך Silvio aquaduct אל החדר הרביעי, ומשם, דרך נקבים קטנים בדופן, הוא זורם לחלל הסוב ארכנואידלי ומקיף את המוח וחוט השדרה. ה CSF נספג דרך ה- villi של ה- Dorsal sagital sinus .
כל שינוי פתולוגי, הפוגע בזרימת ה- CSF באתר אחד או יותר, עלול לגרום להידרוצפלוס חסימתי.
פגיעה בספיגת הנוזל כתוצאה מדלקת, זיהום או טראומה, תוביל להידרוצפלוס בלתי חסימתי.
ייצור יתר של הנוזל, הינו נדיר ויכול להגרם על ידי פפילומות ב- Choroid plexus .
עליה בנפח ה-CSF עשויה לגרום למספר סימפטומים כגון שינויים התנהגותיים, עוויתות, פגיעה בפעילות מוטורית ובראייה.
     
  אבחנה
    האבחון מתבסס על ה-signalment - הידרוצפלוס יכול להופיע בכל גזע, אך נפוץ יותר בברכיצפליים, כגון בולדוג אנגלי, בולדוג צרפתי, בוסטון טרייר, פאג וכן בגזעים הזעירים, כגון יורקשייר טרייר, צ'יוואווה, פומרניין, מלטז, פקינז, פודל, להאסה אפסו. זהו הידרוצפלוס מולד, המאובחן כבר בשבועות עד חודשים הראשונים לחיי הגור. אולם, תיתכן גם אפשרות שהתופעה תהיה אסימפטומטית ואז הסימנים הקליניים יופיעו בשנים הראשונות, בעקבות פגיעות שונות, כגון טראומה,דלקת או זיהום.
בנוסף ל-Signalment, האבחנה מתבססת גם על קליניקה, בדיקה גופנית ונוירולוגית ואמצעי הדמייה כגון- צילומי רנטגן, CT או MRI.   
     
    סי טי של הידרוצפלוס בכלב צילום רנטגן של הידרוצפלוס בכלב
     
  טיפול
    הטיפול תלוי בגורם התופעה, חומרת הסימנים הקליניים ותגובה לטיפול תרופתי. מקרים רפרקטוריים לטיפול תרופתי הינם מועמדים לטיפול הכירורגי. במאמר זה נבחנת יעילות הטיפול הכירורגי ותוצאותיו לטווח ארוך, בארבעה מקרים של הידרוצפלוס בכלבים.
     
  תאור מקרים – ארבעה כלבים
    ארבעה מקרים נמצאו מתאימים לטיפול כירורגי – 2 כלבים מגזע בולדוג אנגלי, אחד יורקשייר טרייר, אחד צ'יוואואה. 2 מהם זכרים ושתי נקבות, בטווחי גיל של 2-5 שנים.
כלבים אלה נמצאו מתאימים לניתוח, היות וכולם הראו עוויתות בגילאים 10-17 חודשים, שהלכו והחמירו עם הגיל, למרות הטיפול האנטי-קונבולסנטי המקובל, במינונים הולכים וגדלים על פני מספר חודשים (Phenobarbital, KBr, Prednisone). כמו כן, בחלק מהכלבים נראו סימנים נוירולוגיים נוספים.
     




 
  כל הכלבים עברו בדיקות שכללו ספירת דם, ביוכימיה ,סרולוגיה , נוזל תוך שדרתי ו – CT על מנת לשלול גורמי מחלה אחרים ולאבחן הידרוצפלוס.
הניתוח - Ventriculoperitoneal shunt – מתבצע תחת הרדמה מלאה, כאשר הכלב שוכב סטרנלית, וראשו מוגבה מעט מעל הגוף.
החתך מתבצע לטרלית וקרניאלית ל – Occipital crest. שרירי הגולגולת מופרדים מהעצם ומוסטים הצידה. העצם נחשפת מעל החדר הלטראלי. נקודת הכניסה דרך הגולגולת, נקבעת באזור בו העצם דקה ביותר, לפי בדיקת ה- CT . החדירה מתבצעת באמצעות מכשיר הנקרא – Micromotor . לאחר מכן נחתכת ה- Dura בעזרת סקלפל. הקטטר הקרניאלי מוחדר בעדינות דרך הקורטקס של המוח אל תוך החדר (ראו תמונה משמאל).  
     
    ניתוח הידרוצפלוס בכלב ניתוח הידרוצפלוס בכלב  -העברת הקטטר
                    החדרת הקטטר לחדרי המוח                      העברת הקטטר ברקמה התת עורית
     



 
  מיקום הקטטר נקבע לפי תמונות ה- CT ולפי יציאת מספר טיפות צלולות של נוזל – CSF. הקטטר מקובע לגולגולת על ידי תפס פלסטי.לקצה הקטטר החיצוני מחובר שסתום חד-כיווני, המווסת ללחץ של 10 מ"מ מים. אל שסתום זה, מתחבר הקטטר הפריטונאלי, שמועבר דרך תעלה תת עורית לצד הגוף ומוחדר, דרך הדופן השרירית, באזור הפרה – קוסטלי הקאודלי. הקטטר מוחדר לחלל הבטן באורך של כ- 30 ס"מ ומקובע לדופן הגוף על ידי תפר "שק הטבק", כדי למנוע יציאתו מחלל הגוף. תקינות המערכת נבדקת על ידי פמפום על בלונית המחוברת לשסתום החד- כיווני.
     
    צילום רנטגן לאחר ניתוח הידרוצפלוס
     
  טיפול תרופתי פוסט אופרטיבי – אנטיביוטיקה (צפלוספורין למשך שבוע) ופנוברביטל – לכל החיים.
     









 
  השפעת הניתוח – במהלך שנתיים של מעקב אחר מקרים אלה, חל שיפור ניכר במצב בעלי החיים. תדירות ההתקפים האפילפטיים הלכה וירדה עד כדי 6-9 בשנה וכמו כן חלה ירידה בעצמת ההתקפים.
בבדיקות CT, כל שישה חודשים, נצפתה ירידה ניכרת בגודל החדרים, עד כדי העלמותם המוחלטת.

 
סי טי אחרי ניתוח
  סיבוכים אפשריים – זיהום, סתימת הקטטר. במקרים המתוארים, לא נתקלנו בסיבוכים אלה.
     
  סיכום
    תוצאות הטיפול הכירורגי לטווח הבינוני והארוך היו טובות.
הסימן החשוב ביותר – העוויתות- השתפר הן כמותית והן איכותית וניתן לשליטה באמצעות טיפול תרופתי.
לא נראו תופעות לוואי, כאלה המתוארות בספרות, או אחרות.
לדעתי, שיטה זו עדיפה על פני טיפול תרופתי במינונים הולכים ועולים של תרופות אנטי-אפילפטיות. טיפול תרופתי, במקרים רבים, הופך לבלתי יעיל ובסופו של דבר עלול להוביל להמתת חסד.
     
    חזרה אל מאמרים עבור וטרינרים
     
 
































 
 
לייבסיטי - בניית אתרים