בית חולים וטרינרי בית החולים הוטרינרי - כותרת עליונה
   פתוח 24 שעות ביממההתקשרו עכשיו 03-6495050
 
 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


        קושינג בכלבים

קושינג בכלבים נובעת מיתר פעילות של בלוטת האדרנל (בלוטת יותרת הכליה).
  זוהי  הפרעה הורמונאלית בה נגרמת הפרשה מוגברת של קורטיקוסטרואידים מבלוטת האדרנל ושמה של המחלה נובע משמו של הרופא שתיאר אותה לראשונה, דר' הארווי קושינג בשנת 1932.
 
קיימים שלושה גורמים עיקריים לקושינג:
 
  1. גידול (בד"כ שפיר) בהיפופיזה (יותרת המוח, בלוטה הנמצאת במוח ומפרישה הורמונים). גידול זה גורם להפרשת הורמון בשם ACTH. עודף הורמון זה גורם להפרשת ייתר של סטרואידים מבלוטת האדרנל. זהו המצב הנפוץ (ב~80% מן הכלבים עם קושינג).
  2. גידול בבלוטת האדרנל עצמה אשר מפריש בייתר סטרואידים. גידול זה ממאיר בכ50% מן המקרים.
  3. מצב איאטרוגני – פירוש המצב, נגרם ממצב חיצוני, בשל מתן סטרואידים בייתר (למשל סטרואידים אשר ניתנים לטיפול במחלות שונות).
קושינג נפוץ בכלבים בגיל ביניים עד מבוגר ומעט נפוץ יותר בנקבות. בכלבים במשקל מתחת ל-20 ק"ג לרוב הגורם הוא גידול שפיר בהיפופיזה ואילו בגזעים הגדולים יותר הסיכוי לגידול באדרנל או גידול בהיפופיזה דומה.
 
סימני מחלת קושינג בכלבים
 
  • שתיה והשתנה מרובה (הסימן הנפוץ ביותר)
  • אכילת יתר
  • בטן רפויה (pendulus abdomen) – נובע מחולשת שרירי הבטן, הגדלת הכבד והשקעת שומן בבטן
  • חולשת שרירים
  • קרחות עוריות
  • דלקות עור
  • עור דק ונוטה להיפצע בקלות
  • הלחתה רבה
  • שקיעת סידן בתת עור הגורם לדלקות קשות (נדיר) 
  • אחד הסיבוכים הנדירים הוא קרישתיות ייתר של הדם וייצירת קריש החוסם מעבר דם לריאות. מצב זה הינו מסכן חיים.
כיצד יאבחן וטרינר קושינג בכלב?
  קיימים מספר מבחנים לאבחון המחלה עצמה וישנן מספר בדיקות "תומכות" לבדיקת מצבו הכללי של הכלב ואפשרות של סיבוכי המחלה.
בתחילה הווטרינר יבצע בדיקות דם ראשוניות הכוללות ספירת דם וביוכימיה. בדיקות אלו לא יאפשרו לאבחן קושינג בצורה ישירה אך נותנות מידע חשוב על מצבו של הכלב ומכילות "רמזים" למחלה.
כך לדוגמא – בספירת דם ניתן לעיתים למצוא ספירה גבוהה של תאי דם לבנים, בבדיקת ביוכימיה של הדם ניתן לראות עליה באנזימי כבד מסוימים (בעיקר ALP ולעיתים ALT), עליה בכולסטרול וטריגליצרידים ואי סדירות בחלק ממלחי הדם.
חשיבות נוספת לבדיקת הביוכימיה היא לבדיקת רמת הסוכר שבד"כ נמצאת גבוהה בכלבים עם קושינג. כמו כן, עשרה אחוזים מהם יפתחו סוכרת "אמיתית" שתדרוש טיפול בנוסף לטיפול בקושינג עצמה.
 
הבדיקה הבאה היא בדיקת שתן – בכלב הסובל מקושינג ניתן למצוא ירידה ביכולת ריכוז השתן (רמז חשוב למחלה) ולעיתים עליה בסוכר בשתן. כמו כן  יש צורך בשליחת שתן למעבדה חיצונית לבדיקת תרבית שתן, זאת מאחר וכ50% מהכלבים אצלם אובחן קושינג יסבלו מדלקת בדרכי השתן.
 
הסיבות לדלקת בדרכי השתן במחלת הקושינג כוללים מספר גורמים:
  • השתן המדולל עצמו (בשל ירידה בריכוזו) מהווה גורם סיכון לכך
  • הסוכר אשר נמצא בשתן מהווה מזון לחיידקים
  • חולשת השרירים משפיעה גם על שריר השלפוחית ומונעת ממנו להתרוקן בצורה מלאה
  • עליה ברמת הסטרואידים בגוף בזמן מחלת הקושינג גורמת לפגיעה במערכת החיסון ולכן לזיהומים בדרכי השתן
אולטראסאונד בטן מהווה שלב אבחוני חשוב במחלה. בבדיקה זו נראה בד"כ כבד מוגדל בשל השקעת שומן בו.
אם הגורם לקושינג הוא גידול שפיר בהיפופיזה האולטראסאונד ידגים שתי בלוטות אדרנל מוגדלות. אם הגורם לקושינג הוא גידול באדרנל ניתן לראות בלוטה אחת גדולה ואחת קטנה. באמצעות האולטראסאונד ניתן לשקול לקיחת ביופסיה במידת הצורך שתעזור להבדיל בין גידול שפיר לממאיר.
 
לעיתים מסתייעים גם בצילומי רנטגן לאבחון וניתן למצוא בהן עדות לאוסטיאופורוזיס (אובדן סידן מן העצמות), שקיעת סידן בכליות או באיברים אחרים ולעיתים ניתן לראות גרורות בריאות אם מדובר בגידול אדרנל ממאיר.
 
לאחר שעולה החשד לקושינג מכל הבדיקות שפורטו עד כה יבוצעו מבחנים נוספים אשר מאבחנים בדיוק רב את המחלה.
ישנם מבחנים שונים ורבים ונדבר כאן על חלקם.
  1. בדיקת יחס קורטיזול / קראטינין בשתן – משמשת לשלילה בלבד. אם רמת הקורטיזון בשתן נמוכה או לא קיימת ניתן לשלול קושינג. יתרונה של הבדיקה היא בפשטותה.
  2. Low dose dexamethasone suppression test  - הזרקת מינון נמוך של דקסמטזון ובדיקת רמת הקורטיזון בדם הכלב. הזרקת הדקסמטזון (שהוא סטרואיד בפני עצמו) אמורה לדכא את ייצור הסטרואידים העצמית בגוף הכלב. בבדיקה זו נלקח דם לפני ההזרקה, ארבע שעות ושמונה שעות לאחר מכן. אם הכלב חולה בקושינג נראה עליה ברמת הקורטיזול שגופו מפריש. כמו כן באמצעות בדיקה זו ניתן לעיתים להבדיל בין גידול בהיפופיזה לגידול באדרנל כגורם לקושינג (קיים גם מבחן של הזרקת מינון גבוה יותר של דקסמטזון שלעיתים מסייע באבחון הגורם).
  3. הזרקת ACTH – הורמון זה אמור לעודד הפרשת קורטיזול בגוף הכלב. רמה גבוהה בבדיקה זו מאשרת אבחנה של קושינג.
טיפול בכלב הסובל מקושינג
  באם מדובר בגידול אדרנל ולא נראות גרורות, ההמלצה כיום היא להוציאו בניתוח. עם זאת, זהו ניתוח לא פשוט ובעל סיבוכים אפשריים לכן ההמלצה לבצעו ע"י וטרינר כירורג מומחה.
לעיתים, לאחר הניתוח, בלוטת האדרנל היחידה שנשארה עדיין אינה תפקודית ויש צורך בתוספת מתן סטרואידים דרך הפה לתקופה מסוימת.

באם לא ניתן לנתח או אם מדובר בכלב מבוגר, בעל בעיות רפואיות אחרות המונעות ניתוח ניתן לנסות טיפול רפואי.
טיפול רפואי בקושיג נעשה בעיקר במקרים בהם הגורם הוא אדנומה בהיפופיזה. קיימות כיום שתי תרופות עיקריות, האחת היא ליזודרן והשניה טרילוסטן (קיימים גם תרופות וטיפולים נוספים אך הם פחות בשימוש).
לכל אחת מן התרופות יש את היתרונות והחסרונות שלה וההחלטה על סוג הטיפול תבוצע לפי אפשרויות הבעלים, מצב הכלב ומחלות נילוות אחרות.
 
לסיכום, האבחון והטיפול בקושינג בכלבים אינם פשוטים. בשל כך, המלצתנו היא לקבל ייעוץ מתאים, כאשר בבית החולים שלנו אחראית על מקרים אלו, דר' עינת יס, וטרינרית פנימאית מומחית, בעלת ניסיון רב בייעוץ וטיפול מחלות הורמונאליות.
   
  חזרה אל מאמרים וטרינרים
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים